עכשיו אני רוצה לדבר על סטטיסטיקה

נתון מדאיג צף לאחרונה בכותרות, כל אישה שנייה בת"א בת 30-34 – רווקה. זו לא אני, זה נתונים סטט' מהלמ"ס. מעניין, זה תופס בכל גוש דן? או רק בתל אביב? 

עכשיו נשאלת השאלה על איזו מחצית הכוס מסתכלים. זה או צרת רבים בכל זאת נחמה...או שהתחרות רבה יותר. ובעצם על מה התחרות? אבל אם חושבים על זה כך, אז זה לא ממש משנה על מה...נחשוב על הקיץ האחרון, הירקות היו זוועתיים, ויקרים מאוד...ומה? לא קנינו? בטח קנינו, קנינו עגבניות צהובות במחירים מופקעים, ואמרנו תודה.

אז השאלה היא אולי באיזה שלב צריך להתפשר? או אולי להישאר נאמנה לעצמי לנצח- מקבילה ללנצח לבד?

עוד ממצא מעניין- 77% מהרווקים התל אביבים חולמים להתחתן...אה? לא בטוחה לגבי ייצוגיות המדגם הזה...מדובר בסקר שנערך בקרב 500 גברים ע"י "המרכז לאומנות הפיתוי"...אותי זה הצחיק, כאילו לא כל מי שמגיע לשם חולם?

אז אני ממשיכה להרהר בנושא, ובינתיים מביטה סביב, בוחנת את הסיטואציה..יש צורך להתפשר כרגע? לא. למה? כי אין עגבניות צהובות!!!

מתחילים

או קי, אז זו הפעם הראשונה שאני מנהלת בלוג,
חחח... מנהלת, נראה אם אני אכתוב בו יותר מפעמיים- אם כן המשימה הושלמה!
אם כן, ההחלטה הראשונה שאני הולכת לקבל כמנהלת הבלוג הבתולי הזה היא בעניין נושא הבלוג, והוא:
תופים...תופים...תופים...
...כעבור יומיים (קבלת החלטות): אין נושא! אפשר לכתוב הכול, על הכול, ובעצם לא להגיד כלום, כל זאת ועוד, כל עוד לא מדברים על "זה" ...נו, רק אם ממממממש רוצים.